תקן 2174: הסטנדרט הישראלי לאיטום מעברי אש במבנים

בעולם שבו כל שנייה קובעת בעת שריפה, היכולת לעצור את האש במקור – עוד לפני שהיא מתפשטת – הפכה מיעד שאפתני לדרישת יסוד בכל תכנון אדריכלי והנדסי. תקן 2174 של מכון התקנים הישראלי עוסק בדיוק במקום הזה: ביישום נכון של מחסומי אש במבנה. מדובר בתקן מחייב שמהווה עוגן מרכזי במערך ההגנה הפסיבי מפני שריפות. המאמר הזה בוחן את תקן 2174 לעומק – מה מטרתו, אילו דרישות הוא מציב, ואיך הוא משתלב עם תקנים נוספים כדי לשמור על בטיחות המבנה והיושבים בו.

מה כולל תקן 2174 ומדוע הוא חיוני כל כך?

תקן 2174 נכתב במטרה להבטיח שמחסומי אש שהותקנו באתר יעמדו בסטנדרטים הגבוהים ביותר. הוא אינו עוסק רק באיכות המוצר – אלא גם באופן ההתקנה שלו, התאמתו לתוכנית האדריכלית, יכולת התפקוד שלו לאורך זמן ועמידותו בבדיקות תקופתיות. התקן נוגע למוצרי חסימת אש שמיועדים לאטום פתחים – לרוב תעלות, מעברים, תפרים וכדומה – שדרכם עלולה להתפשט האש מחדר לחדר.

ברגע שפורצת שריפה, אותם פתחים עלולים להפוך ל"מסלול מהיר" לעשן, חום ולהבות. התקן בא לוודא שהאיטומים המותקנים במעברים אלו יעצרו את האש בנקודה, לפחות לפרק הזמן הקריטי שמאפשר פינוי בטוח של המבנה והפעלת מערכות כיבוי.

כיצד מתבצעת בדיקה לפי התקן?

תקן 2174 כולל הליך מסודר שמבוצע על ידי מעבדה מוסמכת או בודק מוכר. ההליך כולל בחינת כל מערכת חסימת אש שהותקנה – לא רק האם היא קיימת, אלא האם היא תתפקד נכון על פי מפרט היצרן, סוג החומר והתקן. נבחנת התאמה למיקום, קיבוע, אטימה מלאה, ושימוש במוצרים תקניים בלבד. נוסף לכך, התקן מחייב תיעוד מלא של המערכות באתר – צילומים, אישורים ורישום מפורט של כל פריט. המטרה היא שקבלנים לא יוכלו "לסמן וי", אלא יחויבו לעמוד במבחן יישום התאמה בשטח.

איטום מעברי אש – לא רק חומר, אלא מערכת שלמה

מעברי אש הם כל פתח במבנה – בין אם מיועד למעבר צנרת, כבלים או תעלות אוורור – שחוצה אלמנט עמיד אש כמו קיר, תקרה או רצפה. איטום המעבר חייב להיות כזה שיוכל להחזיק מעמד באש לפרק הזמן שהוגדר מראש (30, 60, 90 או 120 דקות לרוב), מבלי לקרוס או לאפשר חדירה של עשן.

לכן, התקן אינו מתייחס רק לחומר האטימה אלא למערכת כולה – צורת הקיבוע, סוג הרכיב האוטם, עמידות תחת לחץ חום והיכולת למנוע גם חדירת עשן רעיל.

איטום מעברי צנרת – חלק בלתי נפרד מתקני בטיחות האש

צנרת פלסטיק או מתכת חוצה כמעט כל מבנה. כשהיא עוברת דרך קירות חסיני אש, היא מחייבת טיפול מקצועי בהתאם לתקן 2174. זה כולל שימוש במעכבי בעירה, פקקי התרחבות, שרוולים מתרחבים או אלמנטים שממלאים את המרווח בין הצינור לקיר ומונעים התפשטות חום ואש. דרישות התקן מחייבות התאמה בין סוג הצינור, גודלו והחומר שממנו הוא עשוי – לבין הפתרון שנבחר עבורו.

מיהו הגורם האחראי ולמה הסמכה היא קריטית?

אחד החידושים המרכזיים בתקן 2174 הוא הדגש על הסמכת המתקין. לא כל קבלן יכול להתקין מחסום אש – רק מי שעבר הכשרה, מחזיק באישור עדכני ומכיר את הדרישות הספציפיות למוצר. דרישה זו נועדה לצמצם כשלים נפוצים, כמו שימוש בחומרים לא מתאימים, התקנה רופפת, או חוסר תיאום עם תוכנית הבנייה.

התקן גם קובע שמנהל העבודה או מהנדס הבטיחות באתר חייב לבדוק את כל ההתקנות, ולהזמין בודק מורשה לצורך מתן תעודת התאמה רשמית.

איך תקן 2174 משתלב עם תקנים נוספים?

תקן 2174 לא עומד לבד. הוא משלים תקנים חשובים אחרים כמו:

• תקן 1212 לאש ודליקה בבנייה.
• תקן 931 – שמתייחס להגנה של חדירות בקירות ועל צנרת פלסטיק.
• תקן 1597 – עבור מערכות גילוי וכיבוי אש.

יחד, הם מייצרים מערך בטיחותי כולל שמגן על המבנה מבחוץ ומבפנים – הן באירועים של שריפות נקודתיות והן בהתפשטות רחבת היקף.

מבט לעתיד: תקינה מחמירה, בנייה בטוחה יותר

במציאות של היום – שבה התפשטות אש יכולה להתרחש תוך דקות – אי אפשר להסתמך רק על מערכות אקטיביות כמו ספרינקלרים. תקן 2174 מבטיח שההגנה מתחילה בקירות עצמם. מדובר בתקינה שדורשת אחריות, תיעוד ושקיפות – והיא מתפתחת כל הזמן בהתאם לטכנולוגיה ולמסקנות מאירועים קודמים.

בשורה התחתונה, עמידה בתקן 2174 היא לא רק דרישה חוקית – אלא אחריות מוסרית של כל יזם, מהנדס וקבלן. הקפדה על התקן מגנה על חיי אדם, על רכוש, ועל עתידו של כל מבנה בישראל.